ג ‘ סיקה קפאה על סף דלתה, אוחזת בידיה של התיק הפשוט שלה
האוויר במסדרון הריח כמו עץ ועור יקרים. גם להם. הריח שלו הוא טארט, גברי, עם רמזים לוויסקי יקר ומשהו חמקמק ששיגע אותה מהפגישה הראשונה שלה.
קווין יצא מהסלון. הוא לא רק נכנס — הוא קם, ממלא את כל החלל בעצמו. גבוה, עם כתפיים של מתאגרף, במכנסיים כהים וחולצת טריקו שחורה ופשוטה הדוקה על פלג גוף עליון מובלט. מבטו, קר ומעריך, החליק מעליה מכף רגל ועד ראש. ג ‘ סיקה חשה בליטות אווז שעוברות על גבה. לא פחד-ציפייה.
“באתי,” הוא אמר בקול נמוך ועמום, שלא היה בו שמץ של חביבות. זה היה הצהרת עובדה. העובדה שלו.
“כן, אדוני,” היא נשפה והורידה את עיניה.
לאט לאט הוא הקיף אותה כמו טורף. היא חשה את מבטו על צווארה, גבה, ישבנה, קפוא במתח. הוא למד את הדירות החדשות שלו. את הדבר שלך.
למה? – שאלה אחת אחת שנשמעה כמו שוט.
היא ידעה שהוא ישאל. התכוננתי לענות.
כי נמאס לי לחשוב. לקבל החלטות. להיות חזק. אחרי כל זה … הגיהנום הזה עם הגירושים … היא שנאה את החולשה הזו, אבל היא זו שהביאה אותה לכאן. – חיפשתי … מישהו שישתלט עליו. מי יגרום לי לשכוח.
קווין עצר מולה. יד גדולה וחמה אחזה בגסות בסנטרה וגרמה לה להרים את ראשה. עיניו היו תהומות חשוכות.
אני לא מטפלת, ג ‘ סיקה. אני לא אשכח אותך. אני אפיל את כל החרא שבראש שלך דרך הכאב. השפלה. אני אשבור אותך כדי שתוכל להרכיב מחדש. זה מה שאתה רוצה?
היא הביטה בו, ובמבט שלה היה כל הייאוש של החודשים האחרונים. כל הריקנות. היא הנהנה, לא הצליחה להוציא מילים.
“תגובה מילולית,” הוא הורה, אצבעותיו חפרו בלחייה.
כן, אדוני. זה מה שאני רוצה. אני רוצה שתהיי … בבעלותך.
צל של חיוך מרוצה נגע בדירותיו הנפרדות.
תתפשט. אני רוצה לראות מה קניתי.
בידיים רועדות היא התחילה להוריד את השמלה, ואז את התחתונים. הנה היא עומדת לפניו-אישה בוגרת בשנות הארבעים לחייה, עם גוף שכבר היה בו עקבות חיים, אך עדיין שמר על גמישות ואטרקטיביות. היא התביישה מאוד. ומרגש בפראות.
קווין התבונן בה בשקט, ואז הנהן לאמצע הסלון המרווח, שם הייתה כרית על השטיח וספסל נמוך.
על הברכיים. ידיים מאחורי הגב.
היא צייתה. הוא לקח חבל קנבוס עבה מהשולחן. תנועותיו היו מהירות, מדויקות, ללא שמץ של חוסר החלטיות. הוא קשר את פרקי ידיה בחוזקה מאחורי גבה, ואז העביר את החבל בין שדיה, עוטף כל אחד, גורם להם לבלוט קדימה, הפטמות התקשו במגע של חומר גס וידיו האדירות. לולאות שכבו על המותניים, על הירכיים. היא הרגישה כל מגע, כל לחץ. היא הייתה הדבר שלו, הנכס שלו, ארוז ומוכן לשימוש. מתחת לחבלים עורה נשרף.
הוא כרע לפניה. פתחתי את הזבוב. הזין הענק שלו, שכבר חרמן, קפץ ממנה. הוא היה כמו שהיא דמיינה אותו-עבה, עם ראש חשוף חזק, שעליו כבר הופיעה טיפה שקופה.
פתח את הפה, זונה, – קולו נעשה קשה יותר. חיפשת את זה, נכון? חיפשת מישהו שיכניס את הזין שלו לגרון שלך ויגרום לך לשכוח את השם שלך?
היא הנהנה, לא הצליחה להוריד ממנו את מבטה. לבה פועם אי שם בגרונה.
כן, אדוני.
אז תעבוד. תראה לי מה לגימה של זונה גרושה שחולמת על עונש יכולה לעשות.
הוא הזיז את ירכיו קדימה והזין שלו נכנס בגסות לדירות הבדידות שלה
היא ניסתה להתארגן, אבל הוא לקח את ההובלה מיד. הוא לא נתן לה הפסקה. ביד אחת הוא תפס את שערה, לחץ את אגרופו בשורשים, ואילו ביד השנייה כיוון את איבר מינו, מזיין אותה עמוק וקצבי בפה.
ג ‘ סיקה נחנקה, דמעות זולגות על לחייה, ריר זורם בנדיבות על סנטרה ועל תא המטען שלו. הצלילים היו מגעילים וולגריים: הרעשים, הרטובים, הקיא הדחוס שלה. אבל זה בדיוק מה שהיא רצתה. השפלה. אובדן שליטה. הוא הוציא את הזין, נתן לה לגימה של אוויר, ומיד דחף אותה חזרה, עמוק עוד יותר, והיא הרגישה את ראשו מונח על גרונו.
“אתה רואה כמה דירות דיסקרטיות חסרות ערך,” הוא נהם והביט בה מלמעלה למטה. – זה בדיוק מה שאתה עושה. להיות חור להנאה שלי.
הוא שלף את הזין המבריק מהרוק שלה והכה אותו קלות על לחיה.
תתהפך. על הספסל. תחת למעלה.
היא ניסתה לעמוד כשידיה קשורות, אך הוא עזר לה בגסות בכך שדחף אותה לספסל. שדיה היו תלויים כלפי מטה, בעוד שלל עירום ופגיע הונף בשבילו. היא צבטה, חיכתה.
המכה הראשונה בכף ידו שרפה את עורו באש. היא צעקה.
שתוק! הקול שלו לא התנגד. – תקבל עשרים. תספור את זה.
שביתה שנייה. השלישי. הוא היכה בשיטתיות, ללא זדון, אך גם ללא רחמים. בשרה נשרף, נשפך סומק, אך יחד עם הכאב נשפך חום מוזר ומשכר על גופה. עם כל מכה, מחשבותיה עפו רחוק יותר. טינה, פחדים, ניירות מבית המשפט, דירה ריקה-הכל נמחק, הוחלף בתחושה מוחצת של כאן ועכשיו. רק כאב. רק כוחו. רק הכניעה שלה.
שמונה עשרה … תשע עשרה … עשרים … קולה היה סוער, צרוד.
הוא העביר את ידו על עורה הלוהט, הבוער. היא נרתעה.
בסדר. טוב מאוד. הילדה הטובה שלי, ” הטון שלו התרכך על הקצה, והמילים האלה גרמו ללב שלה ליפול לאגן איפשהו, והוליד גל חדש ורטוב של תשוקה בין רגליה.
הוא התיר את החבלים על ירכיה, ופינה את הגישה. אצבעותיו פיזרו את שפתיה בגסות. היא הייתה רטובה עד כדי מגונה.
מוכנה לקבל את אדונה, זונה? הוא לחש, נשען לעבר אוזנה בזמן שאצבעותיו שיחקו בדגדגן שלה.
כן… בבקשה, אדוני … בבקשה.…
הוא הכניס לתוכה שתי אצבעות, עמוק, בודק את המוכנות. היא גנחה, קשתה את גבה. היא נפגעה מלקות, משפילה מהפניות שלו, אבל גופה צרח על הצורך להיות עסוק בו.
הוא עמד מאחור, לחץ עליה את כל גופו, חזהו על גבה. ביד אחת הוא תפס שוב את שערה, משך את ראשה לאחור, ואילו ביד השנייה כיוון את איבר מינו לעבר הכניסה המרופטת והממתינה שלה.
הוא לא נכנס מיד לדירות הדיסקרטיות שלה. הוא לחץ, מותח אותה, מכריח אותה להתחנן.
תגיד לי, של מי אתה מקבל אורגזמה עכשיו?
שלך, אדוני! שלך! – היא נשפה.
נכון.
בדחיפה עוצמתית אחת הוא נכנס לתוכה עד הסוף. היא צרחה ממלאות, מהאופן שבו הוא מותח אותה מבפנים. הוא התחיל לזוז-לאט, אבל בכוח מדהים, בכל פעם יצא כמעט לגמרי והכניס את כל הזין שלו לתוכו שוב. בטנו התנופפה על ישבנה הלוהט, ושלחה גלי חום חדשים על גופה.
הקצב שלו האיץ. הוא כבר לא התאפק, מזיין אותה בצורה ממש אכזרית כמו שרצתה. הרוק טפטף משפתיה על הרצפה, היא לא חשבה דבר, נכנעה לחלוטין לאינסטינקט החיה. הוא נזף בה, קרא לה הזונה שלו, העבד שלו, וכל מילה הייתה סטירה וחיבה בו זמנית.
“תגמור,” הוא הורה לה בצרידות. – תגמור בשבילי.
וגופה התפוצץ. העוויתות זעזעו אותה מבפנים, גלי האורגזמה התגלגלו בזה אחר זה, כה חזקים עד שראתה את הכוכבים לנגד עיניה. היא צעקה, דחוקה בין גופו לספסל, נהרסה לחלוטין, נמחקה לאבקה.
כשהוא חש את קרביה מתכווצים סביבו, הוא פלט גניחה נמוכה, ולאחר שעשה עוד כמה דחיפות פתאומיות, קפא בה, נשפך בזרמי זרע חמים עמוק פנימה. הוא החזיק אותה כך במשך כמה שניות, גופו הכבד לחץ אותה על הספסל, נשימתו הייתה חמה ליד אוזנה.
ואז הוא יצא ממנה והתיר את החבלים על מפרקי ידיה. הדם נשפך שוב לידיים חסרות תחושה, מה שגרם להם לדקור במחטים.
הוא הפנה אותה אליו. פניו היו רציניים, אבל היה מעין רוך מוזר שקרא בעיניו. הוא העביר את אגודלו על לחייה הרטובות והדמעות, ואז על שפתיה הנפוחות מנשיקה.
“אתה רואה,” הוא אמר בשקט. – יכולת לעמוד בזה. את חזקה. הייתי צריכה שמישהו אחר יוכיח לך את זה בצורה הכי קשה שאפשר.
הוא הרים אותה בזרועותיו ונשא אותה למקלחת. המים החמים שטפו את עורה החם. הוא שטף אותה בעדינות, והקל על שרידי הכאב.
מאוחר יותר, עטופה בחלוק רך, ישבה במטבח שלו ושתה תה חם. הוא הביט בה.
“מחר יהיה עוד יותר כואב,” הזהיר.
היא הביטה בו-באדונה, המושיע שלה והתליין. ובפעם הראשונה מזה חודשים חייכתי באמת.
אני יודע, אדוני. אני אחכה.
